נושאים

מדוע כל כך נחוץ לחקלאות וליערות להתאחד לטובת שימור?

מדוע כל כך נחוץ לחקלאות וליערות להתאחד לטובת שימור?


We are searching data for your request:

Forums and discussions:
Manuals and reference books:
Data from registers:
Wait the end of the search in all databases.
Upon completion, a link will appear to access the found materials.

החקלאות, במיוחד בקנה מידה גדול, הפכה לאיום על המגוון הביולוגי. ההתרחבות המופרזת וחסרת האחריות של שטחי העיבוד גרמה לאובדן של אלפי דונמים של יערות ולמתקפה על המגוון הביולוגי המרוכז בשפע בשטחים אלה. על פי נתוני ה- FAO, כ -4.4 מיליארד דונם בעולם משמשים לעיבוד ושטח זה תופס כל הזמן שטח מהמערכות האקולוגיות המקוריות.

עם זאת, החקלאות הייתה בסיס המזון העולמי מאז ומתמיד. במקרה, למשל, של מקסיקו, לגידול האדמה יש, ויש לו, תפקיד מכריע בפרנסה, באורח החיים ובתפיסת העולם של תושביה.

מכיוון שחקלאות וגם יערות הם חיוניים לעתיד אוכלוסיות כדור הארץ, הברית שלהם לטובת דו קיום בר קיימא מוצגת כחיונית.

הבעיה

כמו במקומות אחרים, במקסיקו חל שינוי תכוף בשימוש בקרקע, מיער לשדה, בגלל היעדר תמריצים סביב השימוש במשאבי יער בהשוואה לגידול של אבוקדו או דקל אפריקאי למשל. זה נובע בעיקר מכך שהקהילות, שבוודאי מחזיקות בחלק גדול מהאדמה המיוערת, אינן מוצאות מקור הכנסה ביער, כמו אם הן מוצאות אותו באזור הכפרי.

זה קשור למדיניות שמרתיעה רווחיות בת קיימא של יערות. לדוגמא, במקסיקו יש תשלומים עבור שירותי סביבה (PES) המוענקים לבעלי אדמות שפיכות, שהופכות למעין פיצוי "פסיבי" שאינו מעודד את הקהילות להתחייב כמפעל ייעור קהילתי. פחות שמירה על המערכת האקולוגית שלה עם ניהול נכון של היער ומשאביו. זה בהזדמנויות רבות מעודד דווקא הפיכת יערות לאדמות חקלאיות או ויתור למנגנוני ניצול אחרים שאינם בני קיימא, כגון כרייה או פיתוח עירוני.

פתרונות

כתוצאה מבעיות אלו נוצרו גישות, מתוך הפילוסופיה של ניהול יערות קהילתיים, כמו תרגול יערות קהילתיים - מעין חקלאות חכמה אקלימית - לקידום השונות של המגוון הביולוגי בתוך היערות.

כפי שציינה המועצה האזרחית ליערות קיימא, הוכח כי יערות יערות או יערות יערות הינה מערכת יעילה בניהול בר-קיימא של אדמות יער. ביסודו של דבר, מדובר בשילוב, תחת אותו שטח, בין שניים, ואף שלושה, בין השחקנים שבמחלוקת: חקלאות, יער ובעלי חיים. במקסיקו, טכניקת חקלאות חכמה זו, ואחרות כמו חקלאות אורגנית וייעור קהילתי, הראו אינספור יתרונות, הן לכלכלות המקומיות והן להפחתת שינויי האקלים.

החשיבות של החלפת פרקטיקות חקלאיות מזהמות באחרים בר קיימא יותר קיבלה כוח רב יותר במדינה בכל הנוגע לאמנה האחרונה בנושא מגוון ביולוגי, COP13.

במקסיקו החקלאות והיער יכולים לשלב כוחות לטובת שימור

במקסיקו, מבחינה היסטורית, עודדו חקלאות ובעלי חיים באמצעות סובסידיות ותמריצים על חשבון שטח היער. זה מתורגם לאחד המניעים העיקריים של כריתת יערות, בעיקר בגלל היעדר מדיניות ותקנות המונעות את סבסוד הריסת היערות לייצור בשר, אבוקדו או שמן דקלים.

עם ההסכמים שהונפקו בפסגה זו שהתקיימה בקנקון, מקסיקו סיכמה שני הסכמים חשובים שיכולים, אם ייושמו נכון, להקל על היחסים בין חקלאות ליערות במדינה באופן בר קיימא:

מצד אחד, קיים הסכם שיתוף הפעולה בין SAGARPA ו- SEMARNAT, שמייחד שלב חדש בתיאום המגזרים המתאימים להם. זו ברית לקידום אסטרטגיות משותפות ומניעת הפיכת שטחי יער נוספים לחקלאות או לבעלי חיים. למרות שעדיין לא פורטו השיטות להשיג זאת, הודגש האיסור על פרויקטים המנסים להעביר אדמות יערות לאדמות חקלאיות, כמו במקרה של גידול אבוקדו, האחראי לאובדן מיליוני דונם יער ב מקסיקו. הסכם זה צופה בעצם תאימות בין פיתוח כלכלי, קיימות מזון ושמירה על הסביבה, שלושה מושגים המתייחסים לייעור ולייעור יערות ואשר הם, בתקווה, בין המטרות שיש לקדם.

מאידך, במהלך COP13 הוסכם הסכם בין SAGARPA ו- CONAFOR, העוסק באפשרות למתן שינויי אקלים באזורים כפריים, באמצעות ניהול נכון של תמריצי חקלאות וייעור, מכיוון שאלה אינם נמצאים באיזון - מערכות יערות חקלאיות. והכללת מדיניות ותוכניות לפיתוח פעילויות בר קיימא בשטח.

יש יותר מ 8,000 קהילות יער שחיות במקסיקו. אנשים עם ידע בשטח, מוכנים ומוכנים לנצל את המשאבים שלהם בצורה רווחית וקיימת. הפתרון לשינויי אקלים יכול בהחלט להיות בידי הקהילות הללו שכבר מתחילות לעסוק בחקלאות חכמה וניהול יערות לטובת שימור, הם רק צריכים להבטיח את ההזדמנות.

אקוספירה


וִידֵאוֹ: טרקטור דויטץ פאהר עובד עם דיסקוס בדרום ביום עיון של ארגון עובדי הפלחה (מאי 2022).